מה הופך ממשלות לאפקטיביות באספקת שירותים לתושבים? שאלה זו חשובה משום שאזרחים בכל רחבי העולם תובעים מהממשלה שלהם לקבל יותר (שירותים) בעד פחות (מסים). ממשלה אפקטיבית חשובה לרווחתם של כל האזרחים, ועוד יותר לאוכלוסיות החלשות. איכות החיים של אוכלוסיות אלו תלויה באופן משמעותי באפקטיביות של אספקת שירותים כמו חינוך ובריאות, שלא כמו השכבות החזקות באוכלוסייה. הללו ימצאו תחליף )לא מוצלח( במקרה שהממשלה במדינתן אינה מתפקדת. מחקר זה שם לו למטרה ללמוד על הגורמים המרכזיים שמשפיעים על האפקטיביות של הממשלות במדינות המפותחות בעולם. לשם כך הוא בוחן את הניסיון של 34 מדינות חברות בארגון OECD . האם ישנם גורמים, נוסף על עושרן של מדינות, שמסבירים מדוע מדינות סקנדינביות אפקטיביות יותר ממדינות בדרום אירופה, למשל איטליה, ספרד או יוון? חקירה זו נועדה לספק עדויות אמפיריות שישמשו בסיס לעיצוב מבנה ממשל שמתפקד באופן אפקטיבי לטובת הציבור בישראל.

עבודה זו מוצאת לראשונה מגמה כמעט רצופה מאז אמצע שנות התשעים של צמצום פער ההכנסות בין משקי בית משתי קבוצות המוצא (אירופה/אמריקה לעומת אסיה/אפריקה). בשנת 2011 עמד פער ההכנסה נטו על 27 אחוזים וזאת לעומת כ-40 אחוזים באמצע שנות התשעים. באופן פרדוקסלי, נראה שעליית אי השוויון בין משכילים לבלתי משכילים היא האחראית להמראה הכלכלית של יוצאי אסיה/אפריקה. עלייה זו בתשואה להשכלה גבוהה יצרה כוח משיכה גדול יותר בקרב בעלי השכלה נמוכה (יוצאי אסיה/אפריקה) להגדיל את ההשקעה בהשכלה. השערה זו עקבית עם התרחבות רמת ההשכלה של יוצאי אסיה/אפריקה, שהייתה מהירה יותר מזו של ילידי ישראל שמוצאם מאירופה/אמריקה. עבודה זו גם חושפת שיפור ניכר בייצוגיות של קבוצת המוצא אסיה/אפריקה לאורך שלושת העשורים האחרונים. השיפור התבטא בירידה חדה של משקל משקי הבית שמוצאם אסיה/אפריקה בשני העשירונים התחתונים ועלייה ניכרת בייצוגיות בעשירונים העליונים. בשנתיים האחרונות של התקופה הנחקרת השתווה לראשונה חלקה של קבוצת המוצא אסיה/אפריקה בעשירון העליון לחלקה באוכלוסייה. עוד מגלה מחקר זה כי הפער בשכר בין עובדים משתי קבוצות המוצא הוא גדול מן המתחי

בעשור האחרון חוו רשויות מקומיות רבות בישראל משבר כלכלי עמוק שבעקבותיו התערב השלטון המרכזי בניהול של שני שלישים מהן — התערבות חסרת תקדים מאז קום המדינה — החל בפיקוח הדוק על תקציבן וכלה בהחלפת ראש הרשות המקומית וחברי המועצה בסגל שמינה משרד הפנים. המשבר העמוק ודרך הטיפול בו מעוררים שאלת יסוד שמתחבטים בה בכל העולם: מהו האיזון הראוי בין ניהול יעיל של השלטון המקומי לבין ייצוג הולם של העדפות התושבים? הספר מתמודד עם הדילמה של יעילות בשלטון המקומי מול הייצוגיות בו בשלושה מישורים מרכזיים: הראשון, המידתיות שבמעורבות הממשל המרכזי בניהול השלטון המקומי; השני, האם האמצעים שהממשלה נקטה היו אפקטיביים? והשלישי, האם הפגיעה בנבחרי הציבור לא עלתה על הנדרש? המתח בין יעילות לייצוגיות עולה גם בשיטת הבחירות לרשויות המקומיות. השיטה שלפיה בוחרים ראש רשות מקומית בפתק אחד וחברי מועצה בפתק אחר היא לכאורה גולת הכותרת של הדמוקרטיה המקומית. אך האם היא תורמת ליציבות כלכלית ולניהול יעיל? מה מניע את התושבים — יהודים וערבים — להשתתף בבחירות המקומיות אף שהשפעתו של כל בוחר על תוצאותיהן היא השפעה זניחה? האם המימון של מסעות